בארון של גיברת קאופמן : לא השתגעתי.

במסגרת חזרתי המפוארת לזירת הפרזנטציות וההשקות אחרי תקופת מה של עוצר יציאות שכפיתי על עצמי, שינעתי עצמי לעבר פרזנטציה של חברת 'קרייזי ליין' לאביב/קיץ 2015 ואם זכורני נכון זוהי הפעם הראשונה שאני נוכחת בפרזנטציה של המותג. אני אפילו לא חושבת שביקרתי אי פעם בחנויות שלהם, לעומת אמא שלי, לקוחה ותיקה, קבועה ונאמנה וזה גם הקונצפט איתו הגעתי - הבגדים שלובשות נשים בגיל של אמא שלי.

מעצבת החברה שכמובן שכחתי את שמה כי אני שוכחת שמות שניה אחרי שהם נאמרים לי, שיים און מי (גם בפרצופים אני לא ממש חזקה. בקיצור, סקלרוטית), ערכה סיור בין הסגמנטים השונים של הקולקציה וכמובן עפה ודי בצדק, על צילומי קמפיין הגלית-גוטמן-עושה-את-רומא (תמיהה על עניין זה נמצאת בהמשך הפוסט) אבל כשנשאלה עבור מי עוצבה הקולקציה, כלומר מי קהל היעד שלה היא ענתה 'כולן, מעל גיל ארבעים' שזו התשובה שהכי קיויתי לא לשמוע. ולמה? כי בעת בניית קונספט, לא משנה באיזה תחום - אופנה, פירסום, קולנוע וכו' יש לציית לכלל ברזל שאומר: אם זה 'לכולם' זה בעצם לא לאף אחד. התשובה שרציתי לשמוע היא משהו בסיגנון: האישה של קרייזי ליין היא קרייריסטית, בין הגילאים 40-55, היא עובדת במגדל יוקרתי, יוצאת לפגישות והיא רוצה להיראות מצוין אבל גם שיהיה לה נוח'. גם אם רוב קהל הקונות של קרייזי ליין הוא לא ממש האישה הזו, זה לא אומר שהן לא רוצות להיות כמותה, או לפחות להיות לבושות כמוה. תקראו לזה השראה, בעיני זהו הבסיס לבניית קונספט הדוק ומגובש.

אבל איך הבגדים? לתשובה שלי יש שתי פנים. מצד אחד מה שראיתי בפרזנטציה וגם שבוע אחריה בסיור בחנות בגן-העיר לא בדיוק קולע לטעמי האישי ולמעשה לא מגיע במידה שלי (המידות של קרייזי ליין מתחילות ב-40) אבל אם נתעלם לרגע מטעמי האישי, מדובר בקולקצייה פרקטית שנראית נוחה ואכן מספקת פתרונות מלבושיים לנשים מעל גיל ארבעים וגם קצת מתחת לו וחשוב מכך - מעל מידת ארבעים ואני לא כל כך מבינה למה היתרון המזהיר הזה מוצנע מאחורי חזותה הדקיקה של גלית גוטמן. איכות הבדים נראית סבירה אבל אני לא יכולה להעיד על נוחותם ושרידותם כי מעולם לא היה לי בגד של קרייזי ליין. בכל אופן, אמא שלי מאוד מרוצה.